<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ט ח"ה</h1>
<h2>דף כז.</h2>
לקח פירות ומצא בתוכן מעות או ששלח לו חבירו פירות הרי אלו שלו ואם היו צרורות נוטל ומכריז ובלוקח מהתגר שקונה לכמה אנשים דדמיה שבעל המעות מהן אבל הלוקח מבעל הבית ודשן בעל הבית בעצמו או עבדיו ושפחותיו הכנעני' הרי זה יחזיר אבל לא בענין אחר ואם מצאן תגר ושהה כדי שיוכל לערבם הרי הם שלו וכן כתב הרא"ש מציעא.
<h2>דף ס.</h2>
מוכר לחבירו אפילו בעת שהוא מזוקק מותר ללוקח לערב השמרי' ולבלבל הכל בענין שיערב הכל עם השמן ולא ישארו למטה וכן ביין וכן חנוני ואם שכח ולא ערב ונתן לו מזוקק יד על יד אינו יכול לפסו' לו מחמת שלא עירב איהו דאפסיד אנפשיה ואם קנה דבר מזוקק הכל לפי התנאי אבל בסתם נותן לו שמרים ואם אמ' שמן מזוקק אינו מקבל שמרים כלל ולוקח מקבל פקטים וערבן עם פירותיו ודוקא שנתן מעות בתשרי ונותן פירות במדה בתשרי כשער הזול של תשרי אבל קנה בניסן ונתן לו בניסן אינו מקבל פקטים אלא שמרים. ופירוש פקטים פסולת גרעיני' הצפין על פני השמן ובתשרי השמן עכור ויש בו גרעינין ובניסן אין בו גרעינין מציעא סרסור שמכר בהמה והוא קונה בהמות מוכרן מיד ונמצא בהן מום הוי מקח טעות כי בודאי הוא בקי במומים ואם משתבע דלא ידע במום פטור מציעא נושא ונותן לא יחשב הרע באמונה (ואם) [ואת] היפה בשוויה אלא זה וזה בשווי' או זה וזה באמונה ונותן לו שכר כתף שכר חמר שכר פונדק ושכר עצמו ולא יתן לו בדבר שהוא דבר קצוב כמה ירויח למא' מציעא אין מערבין פירות רעים ואינו נראה ועבר בהם כדי למכור הכל ביפים אפילו חדשים בחדשים וכל שכן חדשים בישנים לפי שהישנים טובים לאכול יותר וכתב הרא"ש ואם קנה ממנו חדשי' אסור לערב בהן ישנים כי אולי רצה להוציא אותם וחדשים יותר טובים ורש"י כתב שמותר והתגר נוטל מחמש גרנות ונותן תו' מגורה אחת וכן מגתות כלומר שיתכוין הרוב לקנות מתבואה טובה ויקנה גם רעה ממקום רע ויערב הכל ופרש"י חדשים בחדשים כגון שמכר לו מפירות שדהו אין לו לערב בהן פי' משדה אחרת ובלבד שלא יתכוין לערב מציעא. ביין התירו לערב קשה ברך בין הגיתות מפני שהוא עושה אותו ומתקיים יותר וכל שכן רך בקשה והאידנא דמערבי שלא בין הגיתו' מפני שמתירין בדבר הנטעם ואם נתערב יין ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן מודיעו ולא לתגר ואף על פי שמודיעו מציעא. מכר לו שתי חביות אינו מתערב שמרי חבית זו בחבית אחרת מפני שמזיקו אבל מערב ומבלבל שמרי אותה חבית שהם למטה כדי שילך השמרים עם היין מציעא. מקום שנהגו להטיל מים ביין ואפילו מחצה לשליש ולרביע ובין הגיתות נראה שאפילו במקום שנהגו שאסור לערב זולתי בין הגתות כי אינו דבר הנטעם ואין ניכ' כל כך מציעא מותר לחנוני לחלק קליו' ואגוזים לתינוקות כדי להרגילם אצלו ואין בו משום גניבת דעת ומותר לפחות ולבור גריסין וכל דבר הנראה ולא יבור על פי המגורה כלומר אותו של מעלה לבוררו יפה מפני שגונב העין מציעא.
<h2>דף ס:</h2>
אין מפרכסין האדם והבהמה ולא הכלים בישנים אבל חדשים מותר כי כן רגילין לכלים החדשים לתקנם ולהחליפן ואין משרבטי' הבהמה ואין נופחין את הקרבים ואין שורין הבשר במים מציעא ופי' משרבטין רוצה לומר דבר שיראה בעבורו יותר שמנה וגס' ליתן לה לשתות.
<h2>דף סא:</h2>
סיטון שמוכר לחנוני ולוקח מבעל הבית והוא הנקרא גרושירו שלוקח דב' גדול מכמה בעלי בתים ומוכר לחנוני והחנוני מוכר מעט מעט לצריכין מקנח מדותיו אחת לל' יום ובעל הבית אחת לי"ב חדש וחנוני פעמים בשבת ומקום שנהגו למדוד בדקה לא ימדוד בגסה וכן בהפך ומקום שנהגו לגדוש כלומר למלאת המדה עד למעלה כל מה שיוכל הנקרא קולמו לא ימחוק כלומר בצמצום על דופני המדה הנקרא ראידו אפילו יפחות לו מהדמין ואפילו קנה ממנו שתי מדות גדושות ואמר ליה תן לי שלש מדות מחוקות כי הכל עולה למנין א' הג' לב' אסור ואפילו במקום שקונים סאה גדושה בג' דינרין דאמר ליה תן לי סאה מחוקה בב' דינרין שנראה כקונה חצי מדה אסור דאין לו לשנות ממנהג המדינה ולא יעשה המחק הנקרא ראידה שמוחק בה המדה על דופניה לא מדב' קל ביותר כגון דלעת ולא מדבר כבד כגון של מתכת אלא בינוני כגון זית או שקמה וכיוצא בו ולא יעשנו צדו אחת עבה וצדו אחת קצר' ולא ימחוק מעט מעט שמפחית לוקח ולא בבת אחת שמפסיד מוכר ולא ירתיח המדה כלומר בדבר לח שיעלה רתיחה הנקרא אישפומא ונראית מלאה והיא עדין חסרה אחר שקיטת הרתיח' ויעשה מדות והגדולות יעשה בענין שלא יטעו בין זו לזו כאשר תאמר בין שלישית ההין לרביעית ההין וכיוצא בו כי במדות הקטנות בקיאי בהו אינשי כמה הוא כל א' וירצה לרמות מוכר יכיר בו לוקח הנה ביארתי לך דין מדות. ועתה אבאר דין המשקולות גופה של מאזנים שהוא החוט שאוחז השוקל בידו תלויה באויר ג' טפחים וגבוה מהארץ ג' טפחים קנה ומתנ' שלה כלומר העומד באמצע י"ב טפחים וזה המשקל לגרומני כלומר למוכרי ברזל ונחשת ושל מוכרי צמר או זכוכית תלויה באויר שני וגבוה שני ומתנה ט' טפחים ושל בעל הבית תלויה באויר טפח וקנה ומתנה ו' טפחים ושל טור שני כלומר מוכרי זהב וכסף תלויה באויר שלשה אצבעות וגבוה שלשה אצבעות לקנה ומתנה כמו שירצה. ואין עושין משקולות לא בשל עץ ולא בשל אבר ולא משאר מיני מתכות אבל עושה של סלע כלומ' צור ושל זכוכי' וכתב ר"ח דוק' משקולות ששוקלין בהן בשר ושומן שהלחות נדבק בהם אבל משקלות ששוקלין בהן כסף וזהב וכל דבר יבש מותר לעשותו של מתכת. ועושה משקולות עד רביע ליטר' ואם היה מבקש שלש' רביעי ליטרא לא יאמר לו תשקול לי כל רבע בפני עצמו אלא שוקל לו ליטרא ומניח עם הבשר רביע ליטרא פירוש וכן אם רוצה שלשה שמינית ליטרא שוקל לו חצי ליטרא ומניח אוקיא עם הבשר ולא יעשה שמינית ליטרא משקל דאתי לאחלופי ברביע ליטרא אף על פי שהוא כפול אינו ניכר בקטנותו ויש מי שכת' שלעולם לא אתי לאחלופי במשקל שהוא ככלים כמו רבי' וחצי וכמו שמיני ברובע ולפי עושין שמינית ליטרא ואם ירצה לשקול ג' שמיני ליטרא ולשקול חצי ליטרא ומניח עם הבשר שמינית וראשון נראה עקר וכן כתב אבן מאגש בשם רב אלפס רבו. וכן אם מבקשים ליטרי לא יאמר שקול לי כל ליטרא והכרע לכל אח' אלא ביחד ישקלם. ומקנח המאזני' על כל משקל ומשקל בלח אבל לא ביבש כי אינו צריך ונותן לו גרומיו כלומר שיכריע לצד המקח יותר מלמשקולות ובמקום שנהגו להכריע טפח יכריע ובמקום שלא נהגו בלח נותנין לו גרומין ליטרא לק' ליטרי וביבש ליטרא אחת לת' ליטרין. ולא יטמין משקלותיו במלח וטומן משקלות במלח חייב משעת עשייה אפילו לא שקל וכן מרתיח וכן מוכח בגמרא בתרא מציעא. וכתב רבינו חננאל מסורת קבלה בידינו שהמרתיח ומודד כל דבר לא נתוספת המדה כשמרתיח על המדה בצונן א' מל"ג. מעמידין אגרדמים כלומר ממונה על המדות ועל השערים מפני הרמאין ואין מוסיפין המדות יותר משתות ולא ישהא מדה חסרה ויתירה בתוך ביתו ואפילו לא ימוד בה באתרא דלא חתימי אבל באתרא דחתימי המדות מותר כי לא שקי' עד דחזי החותם ושלא ישתכר החנוני יתר משתות והוא שלא הוכר מיום שקנה והוא שמוכר בבת אחת ואם מוכר מעט יחשב כל יציאותיו ומשתכר חוץ מהן שתות ולא ישתכר פעמים בביצים כלומר שאם קנה אותם א' ומכרן לאחר בריוח לא ימכרם בריוח כמו הראשון אלא כמו שקנה אותם. ומה שאמרנו שהמשתכר לא ישתכר יותר משתות דוקא בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יין ושמן וקמח וכיוצא בהם אבל דברים אחרים כגון כמון ופלפלין או קשטי לבונה יכול להשתכר כל מה שירצה וכן מוכח מדין התלמוד. וכן כתב הרמב"ם ז"ל ופרשב"ם וכתב אבן מאגאש מעמידין אגרדמים למדות שיתקנם ויחתמם בחותמו וכל שמודד במדה אחרת מכין ועונשין אותו וכן על השערים שיגזור על החנוני שלא ימכור אלא בכך וכך בתרא מציעא.
